בשנים האחרונות עולם ההשקעות עובר שינוי של ממש. יותר ויותר בעלי הון בישראל מגלים שמעבר לבורסה, לתיק המניות ולאיגרות החוב המוכרות, קיים עולם שלם שנקרא בקיצור "אלטרנטיבי" ושהיה שמור עד לא מזמן כמעט אך ורק לגופים מוסדיים. עבור משקיעים כשירים המחפשים גיוון אמיתי בתיק ההשקעות שלהם, מדובר בהזדמנות לקבל גישה לשוקי הון פרטיים, לצד אתגרים וסיכונים שכדאי להכיר לעומק. ההשקעות האלטרנטיביות, אנחנו נשאלים לא פעם: מה בעצם ההבדל בין אפיק אלטרנטיבי לאפיק סחיר, ולמי זה בכלל מתאים.
מהן השקעות אלטרנטיביות, ולמה הן צוברות תאוצה?
השקעות אלטרנטיביות הן, בהגדרה פשוטה, כל השקעה שאינה נייר ערך סחיר בבורסה, ובהן פרייבט אקוויטי, חוב פרטי, נדל"ן, תשתיות, קרנות גידור והון סיכון. עד לפני עשור נחשב התחום כמעט בלעדי לקרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות הון-עתק, אך המגמה השתנתה: לפי הערכות , היקף שוק הנכסים האלטרנטיביים העולמי צפוי לזנק מכ-9.5 טריליון דולר ב-2018 לכ-29.2 טריליון דולר עד 2029. . הצמיחה נובעת בעיקר מהרצון של משקיעים כשירים לגוון את תיק ההשקעות שלהם, להפחית תלות בתנודתיות שוקי המניות והאג"ח, ולחפש תשואה עודפת, גם אם המחיר הוא ויתור מסוים על נזילות מיידית.
מיהו "משקיע כשיר" בישראל, ולמה זה משנה
לא כל אחד יכול לגשת לעולם ההשקעות האלטרנטיביות. חוק ניירות ערך מגדיר קטגוריה של "משקיע כשיר" (לעיתים מכונה גם "לקוח כשיר" או "משקיע מתוחכם"), שרק היא רשאית להיחשף להצעות השקעה שאינן מוצעות לציבור הרחב, ללא צורך בפרסום תשקיף. נכון לתקופת כתיבת שורות אלה, אדם נחשב כשיר אם הוא עומד באחד משלושה מבחנים שקבעה רשות ניירות ערך, החזקת נכסים נזילים בהיקף של מספר מיליוני שקלים, הכנסה שנתית גבוהה בשנתיים האחרונות, או שילוב בין השניים כאשר מבחן הנכסים הנזילים עומד כיום על סכום העולה על כ-9.4 מיליון שקל, ומבחן ההכנסה על הכנסה שנתית העולה על כ-1.4 מיליון שקל. חשוב לדעת שהסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מעת לעת, ולכן מומלץ תמיד לאמת את הנוסח העדכני מול גורם מוסמך לפני קבלת החלטה. הסטטוס פותח דלת לעולם שלם של קרנות והזדמנויות שאינן פתוחות לציבור הרחב, אך גם מטיל אחריות: המחוקק . Calcalist רואה במשקיע הכשיר גורם שמסוגל להבין ולשאת בסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן סחירות.
מפת עולם ההשקעות האלטרנטיביות
תחת המטרייה הרחבה של "אלטרנטיבי" מתקיימים כמה אפיקים עיקריים, וכל אחד מהם מתאים לפרופיל סיכון-תשואה שונה.
פרייבט אקוויטי: השקעה בחברות פרטיות במטרה לשפר את הביצועים שלהן ולמכור אותן ברווח.
חוב פרטי: הלוואות לחברות פרטיות, לרבות חוב בכיר, מזנין וחוב במצוקה.
נדל"ן: השקעה בנכסים מסחריים או למגורים לצורכי השכרה, פיתוח או מכירה.
תשתיות: מימון פרויקטים ארוכי טווח בתחומי אנרגיה, תחבורה ותקשורת.
קרנות גידור: אסטרטגיות מתוחכמות שנועדו לייצר תשואה גם במצבי שוק משתנים.
הון סיכון: השקעה בסטארט-אפים ובחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.
סקנדרי: רכישת התחייבויות קיימות ממשקיעים בקרנות אחרות, המאפשרת גמישות נוספת בניהול נזילות.
עסקאות ישירות: הלוואות ומימון המותאמים אישית לצורכי חברה או פרויקט ספציפי.
לכל אפיק כזה מאפייני נזילות, סיכון ואופק השקעה שונים, וכאן בדיוק נכנס תפקידו של פמלי אופיס מקצועי לסייע למשקיע הכשיר לבנות תמהיל שמתאים ליעדים האישיים שלו.
איך בנויה קרן אלטרנטיבית, ומה חשוב לבדוק לפני שנכנסים?
רוב הקרנות האלטרנטיביות פועלות כשותפות מוגבלת: מנהל הקרן מקבל את החלטות ההשקעה בפועל, בעוד המשקיעים, מספקים את ההון מבלי להיות מעורבים בניהול השוטף. קיימות שתי משפחות מבנה עיקריות: קרן סגורה , שמגייסת הון מראש לטווח ארוך עד למימוש הנכסים, וקרן פתוחה שמאפשרת כניסה ויציאה תקופתית בהתאם לשווי נכסי הקרן. לצד המבנה, כדאי להכיר את מבנה העמלות המקובל בתחום: דמי ניהול (בדרך כלל 1%-2% מהנכסים המנוהלים), דמי הצלחה (לרוב כ-20% מהרווחים מעל רף מוגדר).
יתרונות מול מגבלות: האם זה מתאים לכם?
בין היתרונות הבולטים של השקעות אלטרנטיביות: גיוון תיק ההשקעות, הפחתת הקורלציה עם שוקי המניות והאג"ח, פוטנציאל לתשואה עודפת וגישה להזדמנויות שאינן פתוחות לציבור. מנגד, קיימות מגבלות משמעותיות: אופק השקעה ארוך ונזילות נמוכה, סף כניסה גבוה, מורכבות ושקיפות מוגבלת ביחס לשוק ההון הסחיר. בדיוק בגלל הפער הזה, הרגולציה מייעדת את התחום למשקיעים כשירים בלבד, כאלה שיכולים לספוג תנודתיות ואי-נזילות מבלי לפגוע בתזרים השוטף שלהם.
לאן פונה השוק בישראל ובעולם ב-2026
בזירה הגלובלית ממשיכים מנהלי הנכסים הגדולים להרחיב את הפעילות בהון פרטי, אשראי, תשתיות ומרכזי נתונים, תוך הנגשה הדרגתית למשקיעים פרטיים באמצעות קרנות, פמלי אופיס ומבנים חצי-נזילים. גם בישראל ניכרת מגמה דומה: ביקוש גובר מצד בעלי הון וצמיחה בקרנות ובמבני פידר לקרנות בינלאומיות, וכניסה הדרגתית של גופים נוספים לתחום. עם זאת, מדובר בשוק שהנתונים הפומביים בו אינם תמיד אחידים, ולכן חשוב לבחון כל מבנה קרן לגופו, לפי מסמכי ההצעה והדיווח העדכניים.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קרן פתוחה לקרן סגורה?
קרן סגורה מגייסת הון מראש ל"נעילה" ארוכת טווח עד למימוש הנכסים, בעוד קרן פתוחה מאפשרת כניסה ויציאה תקופתית לפי שווי נכסי הקרן במחיר של פרופיל סיכון-נזילות שונה.
האם השקעה אלטרנטיבית מתאימה למי שצריך נזילות גבוהה בטווח הקצר?
בדרך כלל לא. רוב האפיקים האלטרנטיביים דורשים אופק השקעה ארוך וויתור על נזילות, ולכן מתאימים בעיקר לחלק מוגדר מראש בתיק, ולא להון שעשוי להידרש בטווח הקצר.
איך טאלנט קפיטל מלווה משקיעים כשירים בתהליך?
בטאלנט קפיטל אנחנו מאמינים שהשקעה אלטרנטיבית מוצלחת מתחילה בהבנה מעמיקה של המוצר, של מנהל הקרן ושל המשקיע עצמו. הצוות המקצועי שלנו, ובהם רונן פשה וגבריאל סטרובינסקי, מלווה משקיעים כשירים במיפוי, בחירה וניתוח של הזדמנויות בתחומי הפרייבט אקוויטי, החוב הפרטי, הנדל"ן והתשתיות, מתוך ראייה ארוכת טווח ובחינה קפדנית של איכות מנהל הקרן, רקורד, נזילות, מינוף ועמלות. אם גם אתם משקיעים כשירים המעוניינים להבין איך השקעות אלטרנטיביות יכולות להשתלב בתיק שלכם מוזמנים ליצור איתנו קשר.
המידע במאמר זה מיועד להעשרה ולמטרות מידע כלליות בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, חוות דעת מקצועית או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך. השקעות אלטרנטיביות מיועדות למשקיעים כשירים בלבד כהגדרתם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ואינן מתאימות לכל משקיע.
כתיבת תגובה