סיכום שנת 2025

השנה החולפת תיזכר כאחת השנים הדרמטיות בתולדות השווקים הפיננסיים בעולם ובמיוחד בישראל.
זו הייתה שנה שבה הפער בין רמת הרעש והחשש במהלך החודשים לבין תוצאות המדדים בפועל היה גדול במיוחד:
התחזיות הפסימיות התנפצו מול מציאות של חוסן כלכלי גלובלי וניצחונות אסטרטגיים ששינו את פני האזור.

ישראל והעולם: שוק חזק מול רעש גבוה

מדד ת״א 125 רשם שנה מרשימה גם במונחים עולמיים וזינק ב53%.
במקביל, השקל התחזק והגיע לשיא של שנים מול הדולר — כביטוי לאמון מחודש בחוסן הכלכלי ולסגירת פערי תמחור מול העולם.

בעולם, S&P 500 עלה ב17% והנאסד״ק הוסיף 20%.
השנה החולפת היא השנה שבה הושגה כנראה הנחיתה הרכה שכולם פיללו לה:
האינפלציה התכנסה ליעד סביב 2.2% מבלי שהכלכלה גלשה למיתון — למרות סביבת ריבית מאתגרת, מכסים וגם השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה האמריקאית.

ממשל טראמפ 2.0 ומלחמות הסחר

כהונתו השנייה של דונלד טראמפ נפתחה בסערה עם יישום אגרסיבי של מדיניות ״אמריקה תחילה״.
האירוע המכונן של השנה התרחש ב-2 באפריל (״יום השחרור״), עם הכרזה על מכסים גורפים:
10% מכס בסיס אוניברסלי על מרבית מדינות העולם, ועד 60% ומעלה על סחורות מסין — מה שגרר מפולת בשווקים.

למרות החששות מזעזוע בשרשראות האספקה, השווקים למדו לתמחר מחדש את הסיכונים והסערה שככה במהירות.
לקראת הקיץ נחתמו הסכמי מכס הדדיים עם בעלות ברית אסטרטגיות (בריטניה, יפן, דרום קוריאה ומדינות האיחוד האירופי),
שהחליפו את מכסי העונשין במתווה של סחר הוגן.

ההרגעה בשווקים אפשרה לפד להתמקד בשוק העבודה שהחל להראות סימני חולשה.
הפד הגיב בסדרת הפחתות ריבית שהחלו בספטמבר והביאו את הריבית לרמה של 3.75%.

שוק האג״ח בארה״ב: הורדות ריבית מול חשש פיסקלי

שוק אגרות החוב האמריקאי היה תנודתי ושיקף את המתח בין הורדות הריבית לבין החששות הפיסקליים:
אג״ח לשנתיים ירדו לתשואה של 3.5%,
בעוד אג״ח ל-10 שנים סיימו בתשואה גבוהה של 4.1%,
בשל דאגה מהגירעון ומהאינפלציה ה״דביקה״ במחירי השירותים.

סקטורים בארה״ב: תמונת מצב

• טכנולוגיה: הובילה עליות ב26.4% — עם מעבר מ״חומרה״ לתוכנה וסייבר שמטמיעות AI ומייצרות הכנסות.
• פיננסים: התאוששות מרשימה — בנקים אזוריים +14.2% | בנקים גדולים +12.8%.
• אנרגיה: ירידה קלה של 1.1%- עקב היחלשות מחירי הנפט,
  אך תשתיות וגז נהנו מביקושים מצד חוות שרתים.

בינה מלאכותית: מעבר מהייפ ל-ROI

שנת 2025 תיזכר כשנה שבה מהפכת ה-AI ניסתה לעבור משלב ההייפ לשלב ה-ROI (החזר השקעה).
חברות כבר לא זכו לעליות רק בגלל הכרזות — אלא נדרשו להציג התייעלות ורווח בזכות שימוש ב-AI.

מדובר במצב חסר תקדים: מעולם לא הושקע כל כך הרבה כסף בזמן כל כך קצר בטכנולוגיה אחת.
ענקיות הטכנולוגיה לבדן משקיעות מעל 110 מיליארד דולר ברבעון,
וסך ההשקעות השנתי (כולל VC וגופים ממשלתיים) מתקרב לטריליון דולר.

כך או כך, 2026 מציבה צומת דרכים: סיכון ליציבות בין קריסה פיננסית בשל אשליה טכנולוגית,
לבין זעזוע חברתי עקב הצלחה שמשאירה עובדים מחוץ למעגל העבודה — ונדרשת היערכות של מנהיגות פוליטית ועסקית.

ישראל: המפנה האסטרטגי

המשק הישראלי הציג ב-2025 תפנית ביטחונית וגיאופוליטית מרשימה.
נקודת מפנה היסטורית התרחשה ביוני עם המערכה הישירה מול איראן (מבצע ״עם כלביא״)
שהסתיימה בניצחון אסטרטגי ובהסרת איום ייחוס מרכזי — מה שהוביל לירידה בפרמיית הסיכון ולתיסוף חד בשקל.

לצד סיום השלב העצים בלחימה בעזה וחזרת כלל החטופים (למעט החלל האחרון רן גואילי ז״ל),
משקיעים זרים חזרו להזרים מיליארדים לבורסה.
בנוסף, ישראל התחזקה כמעצמת אנרגיה אזורית: הרחבת ייצוא הגז למצרים ולירדן והתקדמות בכבל החשמל התת-ימי לאירופה.

שווקים מקומיים: סקטורים בולטים

• ביטוח: זינוק של 160%.
• בנקים: עלייה של 68%.
• ביטחון: אלביט +98% | נקסטויז׳ן +220%+.

בנק ישראל נותר שמרני והפחית ריבית פעם אחת בלבד לרמה של 4.25% (נובמבר),
למרות התמתנות האינפלציה לעבר יציבות מחירים.

סיכון ארוך טווח: שחיקת התמיכה האמריקאית בישראל

מגמה פחות חיובית היא התרחקות חלקים מהציבור האמריקאי מתמיכה בישראל — איום אסטרטגי ארוך טווח על הביטחון הלאומי והחוסן הכלכלי.
סקרים עדכניים (כמו Harvard-HARRIS ו-Pew) מצביעים על שינוי עמוק בקרב צעירים בגילאי 18–34:
שיעורי התמיכה בישראל נמוכים משמעותית לעומת דורות מבוגרים, וחלקם אף הביעו הזדהות עם הצד הפלסטיני או הטילו ספק בלגיטימיות הפעולות הישראליות.
בניגוד לדעה הרווחת, המגמה מתוארת ככזו שחוצה מפלגות בקרב הדור הצעיר; התקווה היא שסיום המלחמה ישנה את התמונה.

השפעת מגמה זו תיבחן ביכולת לשמר את הסיוע הביטחוני האמריקאי (מעל 100 מיליארד ₪ רק מתחילת המלחמה).
חשוב להבין: הסיוע אינו רק כסף לרכש — הוא אינדיקציה מובהקת לקרבה ולברית האסטרטגית בין המדינות.
שחיקה בסיוע משמעה פגיעה בתקציב הביטחון, בהרתעה האזורית ובמטרייה הדיפלומטית שארה״ב מספקת במוסדות הבינלאומיים, במיוחד במועצת הביטחון של האו״ם.
למרות שאין תחליף לארה״ב, סביר שנראה בשנים הקרובות התקרבות להודו וחיזוק בריתות אזוריות (כמו יוון וקפריסין).

מדדי בנצ'מארק עולמיים ושווקים מתעוררים

באירופה דאקס עלה ב22.3% ופוטסי ב21.5%.
באסיה ניקיי הוסיף 28.5%, ווייטנאם עלתה ב55% כיעד ייצור חלופי לסין.
דרום קוריאה הובילה בעולם עם 76% בזכות דומיננטיות בשוק השבבים.
זהב עלה ב70% ושבר את מחסום 4,000$ לאונקיה כמקלט בתקופות של תהפוכות גאופוליטיות.

נכון להיום, רוב המדדים בעולם (כולל שווקים מתעוררים) מתומחרים יקר יחסית היסטורית לפי מכפילי רווח ממוצעים.
יוצאי דופן: מדינות מסוימות בדרום אמריקה וסין (בורסת שנחאי), עם מכפיל רווח ממוצע סביב 15.

דגשים לקראת שנת 2026

1. תמחור מתוח ומכפילים גבוהים: לשקול פוזיציה הגנתית יותר — יותר מזומן,
   תעודות סל עם באפר, וקרנות שכותבות אופציות CALL.
   מי שמחוץ לשוק ורוצה להיכנס — רצוי לעשות זאת בהדרגה.
2. S&P 500 במכפיל ~26: לשקול הסבה של חלק מהתיק להשקעות אלטרנטיביות:
   חוב פרטי, תשתיות ונדל״ן ריאלי — להגנה מפני תנודתיות.
3. חברות קטנות (Small) ואף זעירות (Micro Cap): היסטורית נהנו יותר בתהליכי הורדת ריבית
   בגלל רגישות גבוהה לעלות מימון ופוטנציאל לסגירת פערים.
4. אפריקה ו״Leapfrog״ טכנולוגי: חשיפה אפשרית דרך AFK או חברות (בעיקר אירופאיות) עם נוכחות משמעותית ביבשת.
5. דרום אמריקה: עדיין ניתן למצוא תמחור זול; חלופה נזילה: FLLA (מכפיל ~10, דיבידנד ~5%),
   כמשקל נגד לתמחור יקר בוול סטריט.
6. טכנולוגיה סינית: מודלי AI מתקדמים ומכפילים נמוכים מציעים פוטנציאל,
   אך קיימים סיכונים מאקרו (צמיחה/דמוגרפיה) וגיאופוליטיים (טאיוואן/עימות אפשרי מול ארה״ב).

גילוי נאות

אין לראות באמור משום הצעה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות.
הכתוב משקף את דעתו של הכותב, וכל העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.
המידע לידיעה בלבד ואינו תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם.