נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החליט להטיל סדרת מכסים נוקשים כחלק ממדיניות שמטרתה להלחיץ את שותפות הסחר המסורתיות של ארה״ב, בעיקר מול קנדה, מקסיקו וסין. על פי ההחלטה, על כל היבוא מקנדה ומקסיקו יוטל מכס בגובה ,25% בטענה שהמכסים נועדו להילחם "בהברחות סם פנטניל, שהן בעלות השלכות חמורות על ביטחונה של אמריקה".
בנוסף, הוטלו על יבוא סיני מכסים נוספים – 10% מעל המכסים שכבר הוטלו בחודש שעבר – וכן 25% על יש .יבוא אלומיניום ופלדה, מה שמוסיף לחץ על השווקים הבינלאומיים ומסבך את מערכות הסחר העולמיות לציין שהנשיא דחה לפני חודש את הטלת המכסים, והייתה ציפייה מסוימת שהמכסים לא יוטלו. נכון לעכשיו השוק פסימי ומאמין שתהיה הטלת מכסים על עוד מדינות בהמשך. המהלך המשמעותי לא התקבל בשקט; וול-סטריט הגיבה בחריפות, מדד הטכנולוגיה המוביל, נאסד״ק, צנח ביום המסחר הראשון ביותר מ־,2.5% ובמהלך חודש מרץ נרשמה ירידה כוללת של יותר מ- ,6% וכמעט 9% מאז השיא. יש לציין שכאשר יורדים 10% מתחת לשיא, נכנסים לטריטוריה של תיקון. כאשר יורדים 20% מתחת לשיא, השוק נחשב כבר דובי.
מי בצד המרוויח?
ממשלת ארה"ב, צפויה לקבל מעל טריליון דולר ממכסים לאחר שמכסים יוטלו על עוד מדינות. חברות הכרייה והפקת המתכות האמריקאיות, כמו תאגידי פלדה ואלומיניום שנהנים מעליית מחירי חומרי הגלם בעקבות ההתייקרות של יבוא מתחרה.
במדיה מסוימת גם הבנקים בארה"ב – עלייה בעלויות הייצור ובאפשרות להתעוררות לחץ אינפלציוני תוך כדי סיכון מופחת להורדת ריבית מצד הבנק הפדרלי
מי בצד המפסיד?
הדעה הרווחת היא שכולם בסוף יפסידו.
נסיגה מגלובליזציה משמעה ייצור מקומי פחות יעיל ויותר יקר, בניגוד למצב האידיאלי בו הייצור נעשה במקום הכי זול.
ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב: חברות כמו אפל ואנבידיה עשויות לסבול מהגבלות גישה לשווקים .בינלאומיים, בעיקר בסין ובאיחוד האירופי
ענפי קמעונאות ומזון מעובד בארה"ב: עלויות ייצור גבוהות יותר עלולות להוביל להעלאת מחירי המוצרים .ולהשפיע על רווחיות ענפים אלו
תעשיית הרכב: העלייה בעלויות יבוא חלקי חילוף עשויה להשפיע לרעה על רווחיות החברות, מה שיביא לעליית מחירי הרכבים ולירידה בתחרותיות.
קנדה ומקסיקו: שתי המדינות שהוטל עליהן המס הגבוה, שהן מהשותפות מסחר העיקריות של ארה״ב, הודיעו כבר על כוונות להטיל מכסים משלהן עד 25% על מגוון רחב של מוצרים אמריקאיים בעקבות הפגיעה הקשה של המכסים.
סין: הייתה מוכנה למכסים, וכבר הגיבה מקודם על ידי הטלת מכסים בגובה 15% על יצוא אנרגיה אמריקאי (כולל פחם, גז טבעי ונפט) וכן 10% על מוצרים מיוצרים כגון משאיות ומכונות חקלאיות. ברזיל ווייטנאם: עשויות לסבול מההשלכות של מכסים על פלדה ואלומיניום.
טייוואן: נמצאת בסיכון מיוחד במסגרת מלחמת הסחר. הסיבה העיקרית לכך היא שהכ43%- מהכנסות החברות הציבוריות בטייוואן מגיעות מארה"ב, בעיקר מתעשיית השבבים. תלות כל כך גבוהה בשוק האמריקאי גורמת לכך שכל שינוי במדיניות הסחר של ארה"ב, כמו הטלת מכסים והגבלות נוספות, יכול להשפיע בצורה משמעותית על הכלכלה והטכנולוגיה הטייוואנית.
מה צפוי בהמשך?
קשה לדעת, הכול תלוי בטראמפ. דבר אחד הוא ברור – השוק לא אוהב חוסר וודאות, במיוחד לא כאשר משנים את כל צורת המסחר הגלובאלית שהייתה נהוגה מעל 30 שנה.
בהתחשב בכך שהמניות ברובן כבר נסחרות במחירים גבוהים ביחס לרווחים, תיקון כלפי מטה זאת אופציה סבירה בתקופה הקרובה.
לטווח היותר רחוק, יש אפשרות שהמכסים ירדו לפחות עבור שתי המדינות השכנות קנדה ומקסיקו, וטראמפ בהחלט יכול לשנות את דעתו.
מפגש פסגה מוצלח אחד עם נשיאת מקסיקו, והמניות במקסיקו יינסקו.
