שנת הסתגלות לעולם ריאלי בו הריבית חזרה למשחק ובגדול…
השנה החולפת הייתה אחת השנים הפחות טובות למשקיעים כמעט בכל אפיקי ההשקעה,
וזאת בניגוד ברור לכל הערכות האנליסטים בתחילת השנה… כנראה שהנבואה אכן ניתנה לשוטים.
בסיכום השנה מדד מניות ה-SP500 ירד ב-20%, הנאסד”ק ב-35%, וגם אגרות החוב בניגוד לעבר לא שימשו כמפלט. השקעות אלטרנטיביות כמו מטבעות קריפטוגרפים גם הן לא הוכיחו את עצמן כחסרות קורלציה לשוק.
במדינות רבות בעולם אנו עדים לנסיגה בכלכלה הריאלית והסנטימנט התהפך בחדות מ greed ל fear.
היסטוריה מוכיחה כי סנטימנט שלילי גורר צריכה והשקעות מתונות יותר שישתקף בנסיגה כלכלית ובביצועי הפירמות ובקושי שלהם לגייס חוב. לאור האמור אנו בתחילתו של מחזור כלכלי שלילי עם מאפייני מיתון.
הכלכלה הסינית האטה בגלל ההיצמדות למדיניות אפס קורונה, באירופה יש היחלשות עקב המלחמה באוקראינה והפגיעה ביבוא של הנפט והגז מרוסיה. מפתיע שלמרות כל החדשות השליליות באירופה היא דווקא ירדה מחצית מארה”ב כאשר הבורסה באנגליה אף הציגה תשואה חיובית.
בשורה התחתונה ישנו קונצנזוס כרגע בקרב רוב גופי ההערכה הגדולים, מבנקים מרכזיים ועד קרנות גידור שלא נראה את המניות חוזרות לצמיחה משמעותית עד שלא נראה התמתנות בריבית, וזה ככל הנראה לא יקרה עד שהאינפלציה לא תרוסן.
האינפלציה פרצה והרימה ראש בעוצמה שלא נראתה מאז שנות ה-80,
לפחות לא במדינות המערב.
הסיבות לעליית האינפלציה לפחות בהתחלה הן ברורות למדי – פגיעה בייצור ובעיות בשרשרת האספקה שנבעו ממגבלות מגפת הקורונה, בשילוב של עלייה בביקושים שהומרצה בעקבות הזרמות כסף של מדינות לאזרחים שלהם, הצב הוחמר עקב המלחמה באוקראינה.
סיבה נוספת משמעותית שפחות נתנו עליה את הדגש, היא מחסור מתמשך בעובדים ושינוי טעמים דמוגרפיים עקב מגפת הקורונה.
זאת כמובן אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה שנוצר מחסור בעובדים – כך למשל לפני מאה שנים, אחרי מלחמת העולם הראשונה והשפעת הספרדית גם נוצר מחסור בעובדים, אבל אז קצב הגידול הדמוגרפי היה הרבה גבוה (5 ילדים לאישה בארה”ב אז, לעומת 1.7 היום) והפער בין הביקוש להיצע של עובדים נסגר במהירות.
שוק הסחורות במיוחד אנרגיה ודגנים הגיע לשיא באמצע השנה בעקבות המלחמה.
שוק הסחורות (שהוא ספקולטיבי מטבעו) התמתן מאז, ובכל מקרה מגמות של דעיכה בצמיחה הדמוגרפית בעולם, אינן תומכות בגאות מתמשכת בשוק הסחורות. יש לזכור גם שבמקרה של שוק האנרגיה, מחירים גבוהים לרוב יגרמו להאטה כלכלית שבתורה תגרום לירידה בביקושים לאנרגיה, ובסופו של דבר לירידה במחירי האנרגיה.
שוק האג”ח השנה לא סיפקה את ההגנה המסורתית בשוק מניות יורד, כל סוגי האג”ח ירדו במחיר בעקבות עליית הריבית, והתשואה שלהם בהתאמה עלתה:
האג”ח היום אחרי הירידות כבר נראה יותר אטרקטיבי כאפיק השקעה.
כך לדוגמא ניתן היום למצוא אג”ח של חברות יציבות בארה”ב בעלות סיכוי נמוך לפשיטת רגל, שיתנו תשואה של כ 7% במונחים שנתיים. מיותר לציין כי במידה ותתרחש עלייה משמעותית נוספת בריבית,
תחריף את הירידות באפיקי האג”ח, ברם תרחיש שלא נראה כרגע סביר.
זה המקום לציין כי כלכלנים רבים מעריכים שהריבית דווקא אמורה להיות גבוהה יותר מקצב האינפלציה השנתית כדי לרסן באופן אפקטיבי את האינפלציה.
שוק הקריפטו קרס השנה, ובורסות מסחר גדולות פשטו את הרגל:
ניתן לומר היום, ש-14 שנים אחרי שמטבע הביטקוין הראשון נוצר, אין עדיין שימוש משמעותי לגיטימי למטבעות המבוזרים, והשימוש הוא בעיקר להעברות אנונימיות של כסף למטרות לא חוקיות, או מסחר ספקולטיבי. נכון להיום, אין בעיה שהשימוש במטבעות מבוזרים פותר בצורה הרבה יותר טובה מפתרונות אחרים. המטבעות הקריפטוגרפיים גם סובלים מבעיות רבות במימוש שהראשונה שבהם היא אבטחה.
חשוב להפנים כי למרות המרה השחורה ב 2022 וההתמתנות הכלכלית שנת 2023 דווקא
עשויה להטיב עם המשקיעים וסביר שתייצר הזדמנויות עם פוטנציאל רווח ארוך טווח .
סוף סוף חזר ההיגיון והנורמל לתמהיל ההשקעות ושוב ניתן לבסס רכיבי עוגן בשוק החוב
שבעשור האחרון היו שווים לאפס ומתחת לו…
חשוב לזכור ולהזכיר כי מחזוריות כלכלית היא חלק ממחזור חיים נורמאלי והיא דורשת התאמה וגמישות מחשבתית כי מה שהיה והתרגלנו אליו הוא העבר ולא העתיד…
האסטרטגיה לשנה הקרובה תעמוד על שלושה יסודות:
1. חשיפה לשוק באופן פשוט דרך מדדי רוחב לרבות שימוש במוצרים מנוהלים שמשקיעים
בעיקר בחברות גדולות ויציבות שמחלקות דיבידנדים.
יש לשים את הדעת גם לקרנות ומוצרים מובנים שמייצרים תשואה שוטפת מכתיבה חכמה
של אופציות CALL וניצול התנודתיות בשווקים הפיננסיים.
כך גם בסיטואציה של שוק יורד או “נע הצידה” זאת דרך נאה לייצר תשואה שוטפת ועודפת.
2 .ניצול הזדמנויות ואירועים- בשווקים סוערים ייתכן שנמצא מניות של חברות או אפילו אגרות חוב
שנסחרות במחירים זולים לתקופה קצרה יחסית בעקבות אירועים שגורמים לתגובת יתר.
3. כניסה הדרגתית לסקטורים שנפגעו חזק- כשהראשון שבהם הוא הסקטור הטכנולוגי.
ניתן להשקיע כמו רוב המשקיעים דרך תעודות סל (ETF), אבל כרגע קיימת עדיפות דווקא להשקעה דרך קרנות הון סגורות (CEF – Close End Funds) מכשירים אלו מחלקים דיבידנד גבוה וזה יתרון מנוסף.
שלכם בהערכה רבה על האמון,
רונן פשה – טאלנט קפיטל.
